לבנימין נתניהו ואישתו שרה אסור בשום פנים ואופן להתקרב לשום החלטה הנוגעת לגורל אזרחי מדינת ישראל. זה לא רקע של עמדה פוליטית או תפיסת עולם, זה עניין של חוסר איזון נפשי

בוקר ראשון בלונדון שהיתה ביתי הרבה שנים מבקרת בה לראשונה מאז המלחמה: אתמול שוטר פאקיסטני בבקורת הגבולות אחרי שבודק את הדרכונים הישראלים שלנו אומר לנו שלום, תודה רבה ולהתראות בעברית, מדברים בנינו עברית חופשי בכל מקום, יש קצת גשם אבל לא נראה לי שזה על רקע אנטישמי. אמשיך לעקוב.

איזה אסון

אני יודעת שזה פסח ולא כיפור וזה לא החג שבו עושים חשבון נפש אבל, זה תקוע לי בגרון חודשים, אברה והישאם, תשע שנים, הציבור שכח מקיומם והמשפחות נותרו לבדן, בלי חום ותמיכה שמורעפים על משפחות החטופים. משפחה ערבית ומשפחה אתיופית מול ממשלות וציבור אדיש. חייבים ללחוץ להחזרתם בעיסקה הראשונה

טור מעולה של איריס. ✨

הכוח להשתחרר מהדיכוי - נשאר תודעתי.

ביכולתנו לשנות.
ביכולתנו להכיר בזה שזה המצב - ולפרוח ממנו.

זה מצריך אומץ, להשיל את הזהות שבתוכה מתנהל הדיכוי.

אבל השיחרור ממנה -
מאיין אותו כהשלכה טבעית. ❤️

לא שאני מייחסת לדיילי מייל חשיבות גדולה אבל אני שומעת את זה מעוד מקורות כבר הרבה זמן. אם אכן נשארו רק 40 חטופים חיים הפשע של הפקרתם של השאר למוות בידי הממשלה ילווה כל רגע בחיינו כאן. דהרנו על הדלק של הנקמה והפקרנו את החיים. איזו טרגדיה איומה.

חשוב - הלובי למלחמה באלימות מינית ביום גיוס כספים אחרון. המטרות חשובות אחרי ה7.10 - ליווי ותמיכה במי שנפגעו בשבי החמאס, הכרה בינ'ל במה שנעשה לקורבנות האלימות המינית, וגם סיוע מול משרדי הממשלה בישראל לכלל נפגעי האלימות המינית באשר הם והן. תורמים כאן >>

bit.ly/445Y8vj

״אי אפשר להבחין יותר בין נתניהו לגנץ, שני רוכלים נוכלים, שמכרו לנו את הנקמה באזרחי עזה כהצלחה גדולה ואת החרב והדם כאילו הם הדרך היחידה לחיות פה. ביחד הם גזלו מאתנו את היכולת לדמיין אופק ולהרגיש ריבונים על גורלנו.״ כותבת איריס לעאל בטור שלה הבוקר ב׳הארץ׳.

איריס לעאל כותבת הבוקר:

“אי אפשר להבחין יותר בין נתניהו לגנץ, שני רוכלים נוכלים… ביחד הם גזלו מאיתנו את היכולת לדמיין אופק ולהרגיש ריבונים על גורלנו״.

לא נשכח ולא נסלח. בני גנץ - Benny Gantz Iris Leal

לא רק נתניהו חנק את התקווה לאורך שנות שלטונו הארוכות: גם גנץ הרג לנו אותה. מבין כל חטאיו, זה הגרוע מכולם. אין פלא איפוא שיש עדיין כאלה שרואים בו אלטרנטיבה, למרות שהוא חיקוי זול, דהוי ועלוב של נתניהו - מחיר ההכרה בכך מדכא מדי ומפחיד מדי.

איריס לעאל: 'אי אפשר להבחין יותר בין נתניהו לגנץ, שני רוכלים נוכלים שמכרו לנו את הנקמה באזרחי עזה כהצלחה גדולה ואת החרב והדם כאילו הם הדרך היחידה לחיות פה. ביחד הם גזלו מאתנו את היכולת לדמיין אופק ולהרגיש ריבונים על גורלנו'. אמש עם משפ' החטופים כשהבנתי כמה מעטים אנו הרגשתי בול כך

הכאב המרכזי שחשים רוב האזרחים קשור לחוסר היכולת להשפיע על מצב עניינים, שיוצר נסיגה בתחושת הערך העצמי ואובדן התקווה◾️ כל מילה Iris Lealב Haaretz הארץ
haaretz.co.il/opinions/2024-…

השבוע אושרו 19 מיליארד ₪ למנהלת תקומה שתשקם את עוטף עזה.
אופקים נשארה מחוץ למנהלת.
47 מתושבי העיר נרצחו במתקפת הפתע,
המוות מורגש בכל פינה באופקים.
את ממשלת ישראל זה לא מעניין ואין מי שיצעק את הכאב שלהם.
שורה תחתונה הדם של המוחלשים
לא שווה שיקום.

טקסט מצמרר
כתוב נהדר
בין האישי לפוליטי
רלוונטי ומרגש

זו לא כתבה זו נובלה
תודה Iris Leal
בנשימה עצורה
haaretz.co.il/magazine/2024-…

חברתי הטובה ביותר, מעריצתו של נסראללה dlvr.it/T5mKwv

הסיפור של נועה לא נותן לי מנוח. בת יחידה להוריה, אמה חולה בסרטן מתקדם, מייחלת לראות את בתה, לגעת בה ולשמוע אותה פעם אחת לפני מותה. זוהי תמצית הסבל האנושי, טרגדיה שהיא לבדה היתה צריכה לגרום לממשלה להבין שחייבים להחזיר אותם בכל מחיר. ועוול כזה של השלטון כלפי אזרחיו יצלק אותנו לנצח.

נפגשנו בלונדון של סוף שנות ה 80 ומאז היינו בלתי נפרדות. העובדה שהיא לבנונית שיעית ואני ישראלית היתה חסרת משמעות עבורינו ואז משהו קרה, היא חזרה לדרום לבנון, אני לישראל וכל זה השתנה. פרידה מרנדלה חביבתי. haaretz.co.il/magazine/2024-…